סקירה יומית 28.8.25 - מדרגות לגן עדן

מדרגות לגן עדן, 28 אוגוסט 2025



כשאני הייתי צעיר אהבתי להקשיב לבלדות רוק "’There's a lady who's sure all that glitters is gold, and she's buying a stairway to heaven’...".


עדיין מקשיב ללד זפלין. ועדיין שורות כאלה קופצות לראש בלי סיבה.


ואז אתה פותח את מסכי המסחר. אתה מסתכל על המסך אתמול ורואה את ה-S&P 500 נוגע בשיא כל הזמנים. אתה רואה יותר מניות ירוקות מאדומות, אפילו הקטנות (ראסל 2000) חוגגות כאילו אין מחר. ואתה, סוחר ממולח, מרגיש את זה בבטן. משהו פה מסריח, משהו פה לא מסתדר, כמו לראות כומר יוצא מבר חשפניות ביום ראשון בבוקר. הדגש הוא על יום ראשון בבוקר ;-)


התחושה הזאת, ידידי, היא האינסטינקט הכי יקר שלך, והיא צודקת לגמרי. השוק אתמול התנהל כמו קהל של רומאים בארנה, שמריעים בנימוס לגלדיאטור שחיסל יריב חלש, בזמן שכולם מחכים בנשימה עצורה לכניסה של האריה. כולם, אבל כ-ו-ל-ם, חיכו לראות מה האורקל מדלפי, הידוע בכינויו אנבידיה, יגיד אחרי הצלצול.


והאורקל? הוא דיבר. והתגובה הייתה שקולה לזו של אדם שמגלה שהפרס הגדול בלוטו הוא אספקה שנתית של נייר טואלט עם שכבות כפולות ורך להפליא. כן, זה שימושי, אבל זה לא מה שהבטיחו לך בחלומות. וזו בדיוק הנקודה שבה רוב הסוחרים נופלים על הפרצוף, כי הם מקשיבים לרעש במקום למוזיקה.


🐘 הצגה של איש אחד, או מסיבת תחפושות?


בוא נפרק את החארטה הזאת לגורמים, דוגרי. כל היום השוק שידר אופטימיות זהירה, עלייה קטנה פה, עלייה קטנה שם. המדדים טיפסו לאט ובשקט, כאילו על קצות האצבעות, כדי לא להעיר את התינוק העצבני שנקרא "ציפיות". כולם ידעו שהדוחות של אנבידיה הם האירוע המרכזי, הקטליזטור שיקבע את הכיוון לטווח הקרוב.


ואז הגיעו המספרים: אנבידיה עקפה את תחזיות הרווח, עקפה את תחזיות ההכנסות. על פניו, סיבה למסיבה, נכון? ובכן, במציאות, המניה ירדה אחרי שעות המסחר ב-3.7%. למה? כי התחזית לרבעון הבא הייתה "בהתאם לצפי" (in-line). בעולם המעוות של וול סטריט 2025, "בהתאם לצפי" זה הכינוי המכובס ל"אכזבה מרה".


זה כמו להזמין שף מישלן שיבשל לך ארוחת גורמה, ובסוף הוא מגיש לך טוסט עם גבינה צהובה. זה טוסט מעולה, אין ספק, הלחם קלוי בדיוק, הגבינה נמסה כמו בסרטים. אבל לעזאזל, ציפית לאיזה נתח קצבים מפתיע. השוק תמחר שלמות אלוהית, נבואה על עתיד ורוד ואינסופי, וקיבל דוח מצוין. ומצוין, מסתבר, זה פשוט לא מספיק טוב כשההמון דורש נס.


🐘 תפסיקו להמר על הנבואה. תתחילו לקרוא את הכוהנים.


הטעות הקלאסית של הסוחר המתוסכל היא להתמקד בתוכן החדשות. "אנבידיה עקפה, אז היא צריכה לעלות". זו מחשבה של רמה ראשונה, מחשבה של פראיירים. המקצוענים, ה"כסף החכם", משחקים משחק אחר לגמרי: הם לא שואלים מה החדשות, הם שואלים "מה התגובה לחדשות תהיה, ואיך אני מנצל את זה?".


העלייה הרחבה והשקטה של אתמול, זו שהרגישה לך חשודה, הייתה כנראה הכנה למכירה. המוסדיים לא חיכו לדוח, הם ניצלו את האופטימיות של ההמון כדי לפרוק סחורה במחירים נוחים. הם מכרו לך את כרטיס הלוטו בדמות המניה, רגע לפני ההגרלה, בידיעה שגם אם המספרים הזוכים יעלו, הפרס עצמו כנראה יאכזב את כולם. זו תמצית שיטת וויקוף - לא להקשיב למה שהם אומרים, אלא לצפות במה שהם עושים.


תסתכל על מה שקרה מסביב. בזמן שכולם בהו באנבידיה, מניות כמו Snowflake זינקה ב-11.6% ו-Pure Storage המריאה ב-13% אחרי הדוחות שלהן. למה? כי שם הציפיות היו נמוכות יותר, וההפתעה החיובית הייתה אמיתית. העבודה שלך היא לא למצוא את המניה הכי מדוברת, אלא את הפער הכי גדול בין הציפיות של כולם לבין המציאות האפשרית.


🐘 הפיל שבחדר לובש חליפה וקוראים לו ג'רום.


אז אנבידיה הייתה הסחת הדעת המושלמת. הדרמה, האקשן, הציפייה. אבל בזמן שכולנו צפינו בקרקס הזה, הסיפור האמיתי ממשיך להתבשל ברקע, והוא הרבה יותר משמעותי. השוק לא באמת עולה בגלל בינה מלאכותית או שבבים מתוחכמים, הוא עולה כי הוא מכור. מכור לאשראי זול, והוא מצפה למנה הבאה שלו.


הסבירות להורדת ריבית בספטמבר עומדת על 87.2%. זה המספר החשוב באמת. זה האופיום להמונים שמחזיק את כל המבנה הזה באוויר. ביום שישי הקרוב יתפרסם מדד ה-PCE, מדד האינפלציה המועדף על הפד'. זה המבחן האמיתי. זה האירוע שיכול באמת לשנות את כללי המשחק, לא דוח של חברה אחת, מפוארת ככל שתהיה.


תוסיף לזה את הדרמה הפוליטית של טראמפ מפטר את נגידת הפד' ליסה קוק, ואת הקרב המשפטי שמתבשל שם, ותקבל קלחת של אי ודאות. השוק מתעלם מזה כרגע, כי הוא מעדיף להתמקד בסיפורי גיבורי-על כמו אנבידיה. אבל כשהאופוריה סביב הדוחות תתפוגג, הפיל הזה שבחדר יתחיל להראות הרבה יותר מאיים.


הלקח של אתמול הוא פשוט, אך עמוק: השוק הוא לא מנוע כלכלי, הוא מכונה לשקילת ושקלול רגשות וציפיות. בסופו של יום, הגברת ההיא מהשיר של לד זפלין, זו שקונה גרם מדרגות לגן עדן, היא השוק.


היא ההמון שרץ אחרי כל מה שמנצנץ, בטוח שזה זהב טהור. התפקיד שלנו, כסוחרים, הוא לא להיות הגברת. התפקיד שלנו הוא להיות הצורף הממולח שיודע לבדוק את הסחורה לפני שהוא משלם. כי לפעמים, אתה מגלה שהברק מגיע מהמון סחורה, אבל לא מהסחורה הנכונה.


וכן יש לי חשש לא קטן, שהאירוע שהתרחש במנייה הוא רק הקדמה ורמז לאירוע זהה שעלול לקרוא בסופו של דבר לעניין הורדת הריבית.


יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3

נ.ב למקצוענים
ההבדל בין דוח שעומד בציפיות לדוח שמרסק אותן טמון בשם קוד ״כישלון״ אחד: H20. זהו השבב המוחלש שאנבידיה נאלצה לייצר כדי לעקוף את מגבלות הייצוא למזרח, והוא התשובה לשאלה מדוע קיבלנו דוח מצוין, ולא דוח מפתיע..