סקירה שבועית 08.12.25 מחיר החוסר דיוק

זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
המחיר של חוסר דיוק , 8 דצמ' 2025



לילי טומלין, הקומיקאית האגדית שראתה דבר או שניים בחייה, זרקה פעם משפט שתמיד גורם לי לחייך חיוך מעורר כזה. חיוך של הבנה, מהול בכאב של מי שראה יותר מדי חשבונות מסחר נמחקים.



היא אמרה: "תמיד רציתי להיות מישהו, אבל עכשיו אני מבינה שהייתי צריכה להיות יותר ספציפית".



תעצרו רגע. תנו למילים האלה לשקוע. המשפט הזה הוא לא סתם בדיחה; הוא ה-DNA של הכישלון בשוק ההון. כשהגעתם לשוק הזה בפעם הראשונה, עם העיניים הנוצצות והחלומות הגדולים, מה רציתם להיות? "סוחרים מצליחים?" "עשירים?״ "חופשיים מדאגות כלכליות?״



הבעיה היא שזה כללי מדי. זה מופשט. זה כמו להיכנס למונית ולהגיד לנהג "תיקח אותי למקום טוב", זה טוב רק במקרה של בא לך ללכת לאיבוד במגלשת החיים, במקום להגיע ליעד המבוקש.



השוק, בדיוק כמו נהג מונית ציני בניו יורק, יעשה עליכם סיבוב, יפעיל מונה, ובסוף יוריד אתכם בסמטה חשוכה בלי הארנק שלכם. אנחנו רוצים להיות "מישהו" בשוק, אבל בדרך אנחנו שוכחים להגדיר איזו שיטה מנהלת אותנו, איזה סיכון אנחנו מוכנים לקחת, ומתי לעזאזל אנחנו קמים מהעמדה.



וזה בדיוק, אבל בדיוק, המצב של השוק הבוקר. חוסר ספציפיות שמוביל לאסון.



🐘 למה זה צריך להדיר שינה מעיניכם דווקא עכשיו?



אנחנו פותחים את הבוקר הזה, יום שני השמיני בדצמבר, עם תחושה משקרת של "הכל טוב", וזה הדבר הכי מפחיד שיש. תסתכלו על המסכים. המדדים "נסחפים" למעלה. הכל נראה ירוק, רגוע, פסטורלי.



ה-S&P 500 עלה בקושי ב-0.19% ביום שישי. הנאסד"ק הוסיף איזה שליש אחוז. על פניו? אידיליה. אבל השקט הזה הוא שקר. זה שקט תעשייתי שמסתיר בלאגן אטומי מתחת לפני השטח.



למה אני כל כך מוטרד? כי כשהשוק נסחף בלי כיוון ברור ובלי מחזורי מסחר אמיתיים של מוסדיים ("הכסף החכם"), הוא בעצם מרדים אתכם בשמירה. זה כמו דליפת גז בבית. אין לה ריח, אין לה צבע, אתה יושב רגוע על הספה, מדליק גפרור - ובום.



אנחנו נמצאים בתוך "דשדוש עולה". זו התנועה הכי בוגדנית שיש. היא גורמת לכם להרגיש בטוחים, גורמת לכם לשחרר את הסטופים, גורמת לכם להאמין שהכיוון הוא רק למעלה.



אבל מתחת למכסה המנוע, העסק מקרטע, באופן משמח כלפי מעלה.



השוק הזה הוא כמו מוכר בחנות יוקרה שמחייך אליכם את החיוך הכי יפה שלו, מציע לכם אספרסו, רק כדי שתגהצו את האשראי על חליפה שהוא יודע שהתפרים שלה עלולים להיפרם מחר בבוקר.



אנחנו נכנסים לשבוע שבו הציפייה היא האויב הכי גדול של החשבון שלכם. שבוע שבו כולם מחכים ל"מושיע" (הפד), ושוכחים שהמושיע הזה יכול להיות גם התליין.



🐘 מה באמת קורה מתחת לאף שלכם?



בואו נפרק את הכותרות הגדולות ונבין מה הן באמת אומרות לנו בשפת הרחוב, בלי המילים המכובסות של האנליסטים המעונבים. הכותרת הראשית שמרצדת היום בכל מקום היא העסקה המטורפת של נטפליקס.



הם החליטו שהם לא סתם אפליקציה בטלוויזיה שלכם, וקונים את האחים וורנר (WBD) ב-72 מיליארד דולר. זה נשמע מדהים, נכון? סימן שהכלכלה חזקה, שחברות ענק מאמינות בעתיד ומוכנות לשפוך הררים של מזומן.



אבל בינינו, ותקשיבו טוב: עסקאות ענק כאלה ("מגה-מיזוגים") במחירים כאלה, היסטורית, לא קורות בתחילת גל עליות. הן קורות בסוף. הן קורות כשיש יותר מדי כסף "טיפש" וזול שמסתובב בשוק ומחפש איפה לנחות לפני שהמוסיקה מפסיקה. זה FOMO של מנכ"לים.



אז נטפליקס ומטא (פייסבוק) מושכות את העגלה למעלה וכולם מוחאים כפיים. אבל תסתכלו רגע הצידה, לאן שאף אחד לא מסתכל. תסתכלו על המניות ה"משעממות" של חברות החשמל והתשתיות (Utilities). הן חטפו מכה של 4.5% בשבוע שעבר.



למה זה מעניין את הסבתא שלי זכרונה לברכה? (איזה עוגות טעימות היא הייתה אופה), כי זה עלול להיות הסימן הכי חזק ל"רוטציה". הכסף החכם מתחיל לפחד. הוא מוכר את נכסי המגן וברווחים הוא קונה חלומות, וזה מצב שברירי מאוד.



ועוד לא דיברנו על הפיל האמיתי בחדר, זה שיושב על החזה של הכלכלה האמריקאית , האינפלציה. ביום שישי בצהריים קיבלנו נתון שנקרא PCE. זה המדד שהפד הכי אוהב, ה"בייבי" שלו.



המספר יצא 2.8% שנתי.



חברים, היעד הוא 2%. אנחנו רחוקים משם. האינפלציה דביקה כמו מסטיק לנעל ביום חם של אוגוסט. היא פשוט מסרבת לעזוב. וזה מוביל אותנו ליום רביעי הקרוב. השעה 21:00 שעון ישראל.



ג'רום פאוול והחברים בחליפות יפרסמו את החלטת הריבית. השוק בטוח ב-87% שהם יורידו ריבית. כולם כבר פתחו את השמפניות, האלגוריתמים כבר תוכנתו לקנות. אבל יש פער עצום בין מה שהשוק רוצה לבין מה שהשוק צריך.



מה יקרה אם הם יגידו "חבר'ה, הורדנו ריבית, אבל זאת הפעם האחרונה לזמן הקרוב כי המחירים עדיין עולים?״



בבת אחת, כל מגדל הקלפים של ה"דשדוש העולה" יכול לקרוס, והאנשים שקנו נטפליקס בשיא יגלו שאין להם מצנח.



🐘 איך מתנהלים בתוך הכאוס השקט הזה?



אני שומע את המחשבות שלכם עד לפה. אתם אומרים: "זהר, הלחצת אותנו. אז מה עושים? מוכרים הכל ובורחים למערה? יושבים על הידיים?"



התשובה היא שאתם חייבים להפסיק לנסות לנחש את העתיד ולהתחיל לנהל את ההווה. זה אומר ניהול פרטני של כל עסקה בפני עצמה, כל מה שממשיך לצמוח, נהדק סטופים ונמקסם.



אני מדבר על פתיחת עסקאות חדשות, הדבר הכי גרוע, אבל הכי גרוע, שאתם יכולים לעשות השבוע זה להיכנס לפוזיציה מתוך שעמום. "משעמם לי", "הגרף לא זז", "בא לי אקשן בחיים". אלו המשפטים שמוחקים תיקים.



האסטרטגיה לשבוע הזה היא להיות "טורף סבלני".



תחשבו על אריה בסוואנה. הוא לא רודף אחרי כל זבוב שעובר. הוא שוכב בעשב, דממה מוחלטת, ומחכה לטעות של העדר. במקום לחפש הרפתקאות, תסתכלו על מניית Ulta Beauty שקפצה ב-12% בשישי.



למה היא קפצה בזמן שכל השוק דשדש? כי היא הביאה קבלות. דוחות חזקים. כסף אמיתי. היא לא חיכתה לטובה מפאוול. זה המפתח שלכם השבוע: חפשו את החברות שעובדות חזק בלי קשר למה שקורה במאקרו.



אנחנו מחפשים בפינצטה את המושג שנקרא "עוצמה יחסית". מניות שעולות גם כשהשוק יורד, או מחזיקות מעמד כמו בטון כשהשאר מתרסקים.



ועוד כלל ברזל ליום רביעי: אל תהיו גיבורים בזמן ההודעה. בשניות הראשונות אחרי פרסום הריבית, האלגוריתמים, הרובוטים האלה שסוחרים במילי-שניות ומנהלים מיליארדים משתגעים.



הם יזרקו את המחיר למעלה, יזרקו אותו למטה, יעשו "ניעור" (Shakeout) לכל הידיים החלשות, ורק אז יבחרו כיוון.



אם אתם מנסים לתפוס את התנועה הזאת בזמן אמת, אתם כמו מישהו שמנסה לתפוס סכין נופלת מהשיש. בסוף תחתכו את האצבעות. תנו לאבק לשקוע. חכו 15, 20 דקות. תנו ל"כסף הגדול" להחליט לאן הוא הולך, ואז תצטרפו אליו בעדינות, באלגנטיות, כמו שותף שקט.



🐘 מה יקרה אם לא תהיו ממוקדים?



בואו נחזור ללילי טומלין ולסיפור שהתחלנו איתו, כי שם קבור הכלב. כשאתם לא ספציפיים, אתם נותנים לרגש לנהל אתכם. אתם נותנים לחדשות לנהל אתכם. אתם קוראים בבוקר "נטפליקס קונה את וורנר" והמוח שלכם ישר צועק "לקנות!". בלי לבדוק גרף, בלי לבדוק יחס סיכוי-סיכון.



ואז, כשהשוק מתהפך (והוא יתהפך, כי שווקים נושמים), אתם נשארים עם הפסד, עם תסכול, וכועסים על "השוק המניפולטיבי הזה".



אבל מה אם תחליטו היום, עכשיו, לפני שהמסחר נפתח, שאתם רוצים להיות "מישהו" ספציפי מאוד? מה אם תחליטו שאתם "סוחרים שמנהלים סיכונים בקפדנות ולא רודפים אחרי מניות?"



תחשבו על השינוי המנטלי הזה, על התנהלות מתוך ערך שנבחר מראש כמו סבלנות.

פתאום, השקט של יום שני לא מלחיץ אתכם. להפך, הוא המתנה הכי גדולה שיכולתם לקבל. הוא נותן לי זמן. זמן להכין את רשימת המעקב. זמן לסמן את הרמות הקריטיות בגרף. זמן לבדוק מה קורה באג"ח (שימו לב: התשואות עלו ל-4.14% ביום שישי, וזה תמרור אזהרה בוהק שמניות הצמיחה בבעיה, כי הכסף נהיה יקר).



כשאתם ספציפיים, אתם מפסיקים להיות קורבנות של השוק ומתחילים להיות המנכ"לים של העסק שלכם. השבוע הזה הוא לא מבחן כישרון בניתוח. הוא מבחן אופי.



השוק ינסה לפתות אתכם לפעול מתוך פחד החמצה (FOMO). הוא ינסה לגרום לכם לקנות בשפיץ ולמכור בתחתית. אל תתנו לו את התענוג הזה.התחזרו למשפט של לילי טומלין. תסתכלו במראה ותגידו לעצמכם: "היום אני הולך להיות ספציפי עד כאב".



אני לא "סתם סוחר" שמקווה לטוב. אני מקצוען שמחכה להזדמנות הנכונה, ועד שהיא תגיע, אני שומר על הכסף שלי מכל משמר, כאילו החיים שלי תלויים בזה. כי בסוף היום, השוק יכול לעלות, לרדת או ללכת הצידה. הוא יעשה מה שבא לו.



אבל אם אתם לא יודעים בדיוק מי אתם מול המסך, לא משנה לאן הוא ילך אתם תלכו לאיבוד. תהיו חדים. תהיו ספציפיים. תנו לשוק לעשות את הטעויות שלו בלעדיכם.



שבוע מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3